לחיות עם פרשת השבוע -- הרב יעקב דרעי

ביאור נפלא על ההבדל בין שני סוגי הצדקה והשפעתם בעולם השאלות: 1.        מהו מעשה הצדקה ומהי עבודת הצדקה? 2.        מה זה שלום ןמה זה השקט ובטח 3.        למה מעשה הצדקה הוא שלום ועבודת הצדקה היא השקט   ובטח? 4.        למה מעשה הצדקה מביא שלום ועבודת הצדקה מביאה השקט ובטח? המלאך גבריאל והמלאך מכאל – דין וגבורה עושים שלום ביניהם הפסוק "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" פירושו שישנם שני מלאכים, האחד מיכאל שהוא שר של חסד, מים, המסמל את ירידת שפע אור ה' יתברך למטה לעולם. והשר השני הוא גבריאל שהוא שר של גבורה, אש, שמהותו היא צמצום האור והשפע הרוחני ולהגביל אותו. והקב"ה עושה שלום ביניהם על ידי גילוי אור אין סוף גילוי בשורש שבו מתבטלים ההבדלים בין החסד והגבורה ואז מתמתקים הדינים ואז גם מי שלא מגיע לו, מידת הגבורה מסכימה לתת לו. משל לשני שרים שכשהם בפני עצמם במחלוקת וריב ביניהם כידוע אבל בעומדם לפני המלך הם מתנהגים כידידים מפני יראת המלך והמעמד ליד המלך ואז הם מסכימים גם על דברים שבנפרד לא ליד המלך, לא היו מסכימים. כך מידת הגבורה/גבריאל המלאך מת

השאלות 1.        למה נאמר חסדי ה', הרי חסד הוא אחד ולמה לשון רבים ? שני סוגי חסד? 2.        צריך להיכתב כי לא תמו , מה זה תמנו ? 3.        מה משמעות כי לא כלו רחמיו ? נאמר בזוהר שיש שני סוגי חסדים : 1. חסד עולם    2. חסד עילאה(רב חסד) חסד עולם הוא אור ה' העובר צמצום לפני ירידתו לעולם התורה נקראת עוז לשון גבורה - מימינו אש דת למו – פירוש: מקור התורה ושורשה הוא חסדי ה' המכונים בשם ימין, ואש זה גבורה ואיך תיתכן גבורה וחסד ? אלא התשובה – המשכת אור אין סוף הוא על ידי האדם באמצעות קיום תורה ומצוות 248 מצוות עשה. אור ה' שנמשך ממקורו אינו יכול להגיע כפי שהוא אין סוף וללא הגבלה ולכן האש/גבורה זהו הצמצום שאור ה' עובר כדי שיוכל להיקלט בעולם הזה על ידי היהודי בלימוד תורה וקיום רמ"ח מצוות עשה, שכל מצוה היא אור מיוחד ועליו להיקלט בנפש היהודי על ידי אבר אחר המיוחד לה ולכן ישנם רמ"ח איברים באדם. אור זה העובר צמצום על ידי מידת הגבורה לפני קליטתו בעולם זהו חסד עולם ולכן הוא מוגבל גם ברמ"ח המצוות שהם עם הגבלות ומידות ושיעורים לכל מצוה אורך ורוחב וגו

אין רע יורד מהשמים והכל באמת באמת, לטובה   השאלות         מה פירוש לבטל את רצונך מפני רצון ה'?        מה פירוש המושגים יש . אין        מה משמעות שהבריאה נבראה יש מאין     כיצד ניתן להבין באמת שאין רע יורד מהשמים ושהכל באמת לטובה גם כשחסר לך בדברים הבסיסיים ביותר תקבל שזה רצון ה' לטובה האמונה האמיתית של יהודי צריכה להיות כזו שגם כשחסר לו בחיים בדברים הנחשבים ממש צרכי קיום של האדם בענין של בני חיי ומזוני עליו לבטל את רצונו בדברים הגשמיים הללו ולא רק במובן שבאמת כואב לו החסרון אלא שאין ברירה ועליו לקבל זאת כטוב, אלא שבאמת מלכתחילה אין הוא מרגיש שום חסרון מבחינתו כשיש לו ואין לא זה אותו הדבר, הוא אינו מרגיש כלל בחיסרון כי הוא מבין שזה טוב. ויהיה רצונו בטל במציאות ואין לו שום רצון כלל בענייני העולם הזה. עד כדי כך שאפילו על עצם קיום חיי האדם נאמר במשנה  "על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי". האדמו"ר הזקן מסביר זאת על ידי ביאור המשמעות של בריאת העולם "יש" "מאין" נדמה לאדם שהפירוש שהעולם שהוא יש נברא מאין, הכוונה מכלום/מאין,

פרשת כי תבא – הברכה שבקללה -  (ע " פ שיחה של הרבי מלובביץ זצ"ל על הפרשה) הדרך להתעלות הגבוהה ביותר עוברת דרך הירידה הגדולה ביותר פרשת כי תבא היא אחת משתי פרשיות "הקללות" בתורה, השניה או הקודמת היא פרשת בחוקותי בחומש ויקרא. אחת "הקללות" (להלן המילה הקללות תופיע במרכאות, כי הקללות הן בעצם ברכות, ברכות גדולות) . המקום של בעל תשובה אחד המשפטים הידועים שחוזרים ומשננים אותם בימים אלו הימים הנוראים הוא המשפט הבא "במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד" . נוהגים לומר את המשפט הזה כדי לעודד את מי שרחוקים מתורה ומצוות לעודד ולחזק אצלם את הרצון לחזור בתשובה. אבל למען האמת זוהי אמת שמשמעותה שהיכולת להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר היא דרך התהליך של החזרה בתשובה הנובעת כתוצאה מהריחוק הגדול שהאדם היה שרוי בו בתקופה שבה לא קיים תורה ומצוות והיה רחוק מבורא עולם. העלייה שבירידה החידוש הגדול הוא לא רק במעמדו של בעל התשובה לעומת הצדיק (מי שבטבעו שומר מצוות) אלא שבתשובה הראויה שבאה מעומק הלב, לא רק שנמחלים לו עוונותיו אלא שהעוונות

עשרה דברים שחייב אדם לזכור בכל יום פעמיים בפרשתנו מוזכר הביטוי "זכור" פעם אחת "זכור את אשר עשה ה' למרים" ופעם שניה "זכור את אשר עשה לך עמלק" . ישנם הרבה דברים בתורה, ובכלל בעצם אפשר לומר שכל דבר וכל אירוע בתורה יש חובה לזכור אותו ואם כך מה המיוחד באירועים מסוימים שדווקא לגביהם התורה מצוה בפירוש, זכור.? עשרת הדברים שחייב אדם לזכור חז"ל מונים עשרה דברים שמצווה לזכור אותם בכל יום. הם מופיעים בסידור התפילה בסיום תפילת שחרית וצריך בסיום התפילה לומר אותם ולקיים את מצות הזכירה והם : יציאת מצרים. השבת. המן. ומעשה עמלק. מעמד הר סיני. מה שהקציפו אבותינו את הקב"ה במדבר. מעשה בלק ובלעם. ומעשה מרים. לזכור שה' הוא הנותן לנו כח לעשות חיל. זכירת ירושלים עיר הקודש תובב"א. כל דבר שעלול לבא לידי שכחה נאמר בו זכור כאשר התורה מצוה על מצות זכירה באירועים מסוימים סימן שבהם יש סיבה מיוחדת שעלולה לגרום שכחה ולכן דווקא בהם צריך לצוות על הזכירה. ובעניינינו זכירת מעשה מרים ומעשה עמלק, מה עלול לגרום לאדם לשכח שלכן מצוה התורה, זכור. מרים דברה לש

פרשת שופטים      חוק הלאום – חלק שני האם לבני המיעוטים החיים בארצנו כיום יש דין גר תושב? רבים מהמתנגדים לחוק הלאום ולחוקים אחרים שיש בהם לכאורה הפליה או חשש גזענות להבנתם כלפי מיעוטים בארצנו, משתמשים ומצטטים את הפסוקים מהתורה והתנ"ך שמהם משתמע לכאורה שהערבים הדרוזים ובני המיעוטים האחרים הינם שווי זכויות בארץ, כמו הפסוק "גר ותושב וחי עימך" אז אם כבר מצטטים פסוקים, ראוי להתבונן בהם ולהבין את משמעות המושגים והביטויים בהם משתמשים. מהו גר תושב ? גר תושב על פי התורה הוא כינוי לגוי המבקש להתגורר בארץ ישראל, על מנת לקבלו עליו לקבל על עצמו לקיים 7 מצוות בני נח שהם :   א. אבר מן החי, ב. "ברכת ה'", כלומר האיסור לקלל את ה',   ג. גזל    ד. דינים, כלומר החובה להקים מערכת של חוק וסדר . ה. עבודה זרה. ו. גילוי עריות. ז. שפיכות דמים. אדם זה צריכים לאפשר לו לגור עימנו ועליו נאמר "גר ותושב וחי עימך" (ויקרא כה' לה') . ואז אסור להונות אותו וצריך להצילו מיד עושקו ואם ברח מאדוניו הגוי עלינו להצילו ועוד... שתי שאלות נשאלות בהקשר זה :   1.

פרשת ראה     תשע"ח חוק הלאום בעד ונגד . ברכה או קללה (תלוי את מי שואלים)    חלק ראשון 1)        עקרונות יסוד. (א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.   (ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.   רעש המולה הפגנות שיח תקשורתי נרחב בכל המדיה ובכל הערוצים "חוק הלאום" גזענות, פגיעה בשוויון, פגיעה בעדה הדרוזית שכרתה אתנו ברית דמים ועוד ועוד וכל מי שעוקב עומד נדהם מול הצונאמי התקשורתי ואני עומד ושואל על מה ולמה? הובאו לעיל עיקרי הסעיפים בחוק הלאום שעבר בכנסת לאחרונה וחיפשתי בו משהו שאמור אולי להיראות או להתאים לאחת התביעות שלעיל ואני מודה לא מצאתי ואולי כמו שעל טעם ועל ריח אין מה להתווכח, כך אולי על מראה העיניים והלב, גם אין מה להתווכח. שהרי תלוי מה נקודת המוצא והמבט של הקורא ורואה את סעיפי החוק. מוכר כלל אחד חשוב מאוד שכל נושא ערכי יהודי העולה על הפרק, ככל שאש הוויכוח גדולה ככל ש"הלהבות" גבוהות יותר סימן שהעניין הוא מהותי ובעל חשיבות עליונה.      מד