לחיות עם פרשת השבוע -- הרב יעקב דרעי

מלחמת הדעות - חלק שני בעם ישראל קיימים שלוש כוחות - הקודש הלאומיות והאנושיות, ושלושתן רצויות ויש להן מקום בשיח באומה.  אך האם גם דעות שממש אבל ממש סותרות ונוגדות כמו עבודה זרה או התרת משפחות חד מיניות ועוד האם גם להן יש מקום ? היכן הגבול ומתי ניתן לומר שיש דעות בהן צריך להילחם ולהפר אותן ולא לתת להן שום מקום בשיח הציבורי. להיות חכמים ולא רק צודקים דעת הרב קוק זצ"ל היא שכל תופעה וכל דעה ושתהיה המנוגדת ביותר יש בשרשה שאיפה לרצון חיובי וטוב ואדרבא אומר הרב ככל שהקלקול הנובע מהדעה הוא גדול יותר, כך שורש הקדושה הטמון בו הוא גבוה יותר. ישנן דרכים שונות להילחם בדעות הרעות ולאו דווקא בדרך המלחמה והשלילה המוחלטת מראש. דרך אחת היא להוכיח למחזיק בדעה זו שהוא איננו צודק ולהשתמש בכל האמצעים כדי להוכיח לו את טעותו. הבעיה בגישה זו היא שבעלי דעות שגויות קשה להם לזוז מדעתם זו. ניתן ללמוד מהדוגמא של הקומוניזם, שלמרות שרוב המדינות הבינו ששיטה זו כשלה, אף על פי כן יש עדיין קבוצות שמחזיקות בדעה ובשיטת הקומוניזם ולמה? אומר הרב כיון שישנו גרעין של אמת בתפישת העולם הקומוניסטי שדוגל בשיוויון שזה

ריבוי הדעות בעם ישראל – שביבי אור מתורתו הגדולה של מורנו הראי"ה קוק זצ"ל שני יהודים ושלש   דעות? האם ריבוי הדעות הוא חיוני ונחוץ או שלילי ומיותר? מלחמת הדעות קיימת באומה הישראלית זה דורות רבים. המחלוקות והדעות השונות בתלמוד ובמשנה. בית שמאי ובית הלל אלו אוסרים ואילו מתירין ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. דעות תורניות ומחלוקות בחז"ל יש להם שורש אחד וחיבור לאלוקות ולכן גם הדעה שלא התקבלה להלכה הינה ונשארה לגטימית ונלמדת בבתי המדרש ויש לה מקום  בבית המדרש ובעולם ההלכה. אבל האם גם לדעות שאינן נכללות בתוך הקודש יש שורש המחבר אותן אל האלקות? ומה עמדת התורה ביחס לדעות חילוניות העומדות מיחוץ לתחום הקודש? שלוש כוחות באומה הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורות, מבאר שבכל חברה ובעם ישראל בפרט קיימים שלושה כוחות שצריכים לבא לידי ביטוי כדי ליצור חברה בריאה.   הראשון אומר הרב הוא הקודש- הדת שומרי התורה והמצוות השני הוא השאיפה ללאומיות ובלשוננו - הימין והכח השלישי הוא האנושיות והשוויון האוניברסלי והכלל עולמי ובלשוננו – השמאל .   במצב בריא זקוקה החברה לשלש הכוחות כ