אגרת הקודש בתניא - פרק יא' - להשכילך בינה פירוש נפלא למשנה "בטל רצונך מפני רצונו"

אין רע יורד מהשמים והכל באמת באמת, לטובה  

השאלות

       מה פירוש לבטל את רצונך מפני רצון ה'?

      מה פירוש המושגים יש . אין

      מה משמעות שהבריאה נבראה יש מאין 

   כיצד ניתן להבין באמת שאין רע יורד מהשמים ושהכל באמת לטובה

גם כשחסר לך בדברים הבסיסיים ביותר תקבל שזה רצון ה' לטובה

האמונה האמיתית של יהודי צריכה להיות כזו שגם כשחסר לו בחיים בדברים הנחשבים ממש צרכי קיום של האדם בענין של בני חיי ומזוני עליו לבטל את רצונו בדברים הגשמיים הללו ולא רק במובן שבאמת כואב לו החסרון אלא שאין ברירה ועליו לקבל זאת כטוב, אלא שבאמת מלכתחילה אין הוא מרגיש שום חסרון מבחינתו כשיש לו ואין לא זה אותו הדבר, הוא אינו מרגיש כלל בחיסרון כי הוא מבין שזה טוב. ויהיה רצונו בטל במציאות ואין לו שום רצון כלל בענייני העולם הזה. עד כדי כך שאפילו על עצם קיום חיי האדם נאמר במשנה "על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי".

האדמו"ר הזקן מסביר זאת על ידי ביאור המשמעות של בריאת העולם "יש" "מאין"

נדמה לאדם שהפירוש שהעולם שהוא יש נברא מאין, הכוונה מכלום/מאין, נבראה הבריאה. ולא היא, שהרי אם מסבירים כך כאילו אומרים שהקב"ה אינו והרי הוא ברא את העולם אז איך יתכן שלא היה כלום הרי ה' נמצא והיה לפני הבריאה. ולכן מסביר שהמושג "אין" הכוונה מה שלא מושג לבן אנוש, אינו בר השגה כלומר האין הוא ישנו אלא שאינו מושג בבינת אנוש "לית מחשבה תפישא ביה כלל" . והיש פירושו מה שמושג בהבנת בן אנוש.

חידוש הבריאה יש מאין הוא בכל רגע ורגע

הבריאה יש מאין לא היתה רק פעם אחת בבריאה, אלא "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". כלומר בכל רגע ורגע מה שהיה אין (לא מושג) לפני רגע, נהיה עכשיו יש כלומר מושג על ידי האדם, ולכן מה שנבראה כרגע המציאות יש מאין שחלילה חסר לי בפרנסה, מצב זה הוא הרי בריאה שהיתה לא מושגת, אין ועכשיו היא יש והיא טובה וזה שמציאות זו נדמית לי כרע וכחסרון זה מכיון שחסר לי באמונה שה' הוא טוב, כלומר למרות שמציאות החסרון היא בעצם יש והיא טוב אבל לי היא נדמית כרע, כביכול מבחינתי זה מצב של אין/חסרון ולכן אני עצוב מכך.

להבין באמת ש"הרע" הוא טוב

לו האדם היה באמת מאמין שה' הוא איתו בכל מקום ולית אתר פנוי מיניה, וביטול רצונו מפני רצון ה' במובן השלם הוא שאני מבין ומאמין, שאין לי ממש שום רצון עצמי כלל בעינייני העולם הזה מלכתחילה אלא רק מה שהוא רצון ה' וגם החיסרון בענייני העולם הזה ולו הבסיסיים ביותר כמו חיי בני ומזוני, היא בריאה יש מאין, האין היש שאינו מושג וכרגע המצב שלי הוא שמבחינתי זהו אין כי אני לא מבין/משיג  את הטוב שבזה ואני מקבל אותו כטוב עד שאזכה בהמשך להבין ולקבל אותו כיש/ מושג ומבין את הטוב בכך שחסר לי בבני לחיי ומזוני ובוודאי בשאר תענוגי וענייני העולם הזה.