פרשה אקטואלית - כי תבא - הברכה שבקללה

פרשת כי תבא – הברכה שבקללה -  (ע"פ שיחה של הרבי מלובביץ זצ"ל על הפרשה)
הדרך להתעלות הגבוהה ביותר עוברת דרך הירידה הגדולה ביותר
פרשת כי תבא היא אחת משתי פרשיות "הקללות" בתורה, השניה או הקודמת היא פרשת בחוקותי בחומש ויקרא. אחת "הקללות" (להלן המילה הקללות תופיע במרכאות, כי הקללות הן בעצם ברכות, ברכות גדולות) .
המקום של בעל תשובה
אחד המשפטים הידועים שחוזרים ומשננים אותם בימים אלו הימים הנוראים הוא המשפט הבא "במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". נוהגים לומר את המשפט הזה כדי לעודד את מי שרחוקים מתורה ומצוות לעודד ולחזק אצלם את הרצון לחזור בתשובה. אבל למען האמת זוהי אמת שמשמעותה שהיכולת להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר היא דרך התהליך של החזרה בתשובה הנובעת כתוצאה מהריחוק הגדול שהאדם היה שרוי בו בתקופה שבה לא קיים תורה ומצוות והיה רחוק מבורא עולם.
העלייה שבירידה
החידוש הגדול הוא לא רק במעמדו של בעל התשובה לעומת הצדיק (מי שבטבעו שומר מצוות) אלא שבתשובה הראויה שבאה מעומק הלב, לא רק שנמחלים לו עוונותיו אלא שהעוונות שעשה נהפכים לו לזכויות, ויותר מכך וזה חידוש נוסף שהמהלך הזה של הריחוק של האדם מהבורא, בעומק ובפנימיות הוא בעצם מכוון ונועד כדי להביא את האדם למצב של ירידה רוחנית על ידי העבירות שעושה כדי להגיע לתשובה מעומק הלב ועל ידי כך להאיר את העולם באור נפלא שיכול להתגלות בעולם רק בדרך זו.
הברכה שבקללות
זוהי משמעותם של "הקללות" בפרשתנו, עם ישראל חוטאים ועוברים על דברי התורה ובלשון הפסוקים בפרשה ואם לא תשמעו אלי ובאו עליך הקללות בפשט הכתובים נדמה שעם ישראל חטאו ולכן הם נענשים בעונשים קשים עד כדי כך שיש הנמנעים לעלות לתורה בחלק זה של הפרשה מחשש ש"ידבקו" בו הקללות, אבל בעומק ובסוד הפרשה והקללות הוא הצורך לעלות לדרגה רוחנית גבוהה ביותר שתיתכן רק כאשר עם ישראל במצב של ריחוק מה' בגלל העבירות ואז "נענשים" וכתוצאה מכך מתגלים בהם כוחות התשובה הנפלאים ואז אפילו הזדונות נהפכים לזכויות.
היהלום שנפל לביוב, מי יזכה לחלץ אותו
כדי להמחיש את הרעיון נמשיל זאת במשל הבא : ישנה אבן יקרה מאוד מכתר המלך, יהלום השקועה בתוך ביוב והדרך לחלץ אותה ולזכות בה היא על ידי כניסה לביוב ולהתלכלך ולספוג את הריחות הלא נעימים בלשון המעטה ואולי צריך אפילו להיכנס עם הראש פנימה כדי לראות בדיוק היכן היא מונחת ולאסוף ולחלץ אותה החוצה ולהתענג עליה ולהנות מיופיה ולהניחה בחזרה בכתר המלך. בחיצוניות מי שתוטל עליו המשימה יראה בכך עונש, הוא יאמר בוודאי בחר בי המלך כיון שחטאתי ופשעתי לו ולכן "נענשתי" להיכנס לביוב אבל במבט עמוק יותר, היש זכות נעלה יותר מכך שהוא, אותו עבד המלך נבחר להשיב למלך את האושר והשמחה לאחר אובדן האבן. אין ספק שלאחר שיצליח במשימתו הוא יוכל להלך בגב זקוף ולהצהיר בראש חוצות נכנסתי לביוב והסרחתי אבל בזכותי יש למלך את היהלום היקר בכתר. וד"ל 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אגרת הקודש בתניא - פרק יא' - להשכילך בינה פירוש נפלא למשנה "בטל רצונך מפני רצונו"

פרשת עקב - הדתה – למה יש המפחדים כל כך מחינוך לזיקה וקשר למסורת ישראל

פרשת וירא ברית המילה באר שבע – לא מה שחשבתם הרב יעקב דרעי תשע"ט