רשומות

פרשת תצוה - שביבי אור מתורתו הגדולה של הרב קוק זצ"ל מלחמת הדעות חלק ב' הרב יעקב דרעי תשע"ט

מלחמת הדעות - חלק שני בעם ישראל קיימים שלוש כוחות - הקודש הלאומיות והאנושיות, ושלושתן רצויות ויש להן מקום בשיח באומה.  אך האם גם דעות שממש אבל ממש סותרות ונוגדות כמו עבודה זרה או התרת משפחות חד מיניות ועוד האם גם להן יש מקום ? היכן הגבול ומתי ניתן לומר שיש דעות בהן צריך להילחם ולהפר אותן ולא לתת להן שום מקום בשיח הציבורי. להיות חכמים ולא רק צודקים דעת הרב קוק זצ"ל היא שכל תופעה וכל דעה ושתהיה המנוגדת ביותר יש בשרשה שאיפה לרצון חיובי וטוב ואדרבא אומר הרב ככל שהקלקול הנובע מהדעה הוא גדול יותר, כך שורש הקדושה הטמון בו הוא גבוה יותר. ישנן דרכים שונות להילחם בדעות הרעות ולאו דווקא בדרך המלחמה והשלילה המוחלטת מראש. דרך אחת היא להוכיח למחזיק בדעה זו שהוא איננו צודק ולהשתמש בכל האמצעים כדי להוכיח לו את טעותו. הבעיה בגישה זו היא שבעלי דעות שגויות קשה להם לזוז מדעתם זו. ניתן ללמוד מהדוגמא של הקומוניזם, שלמרות שרוב המדינות הבינו ששיטה זו כשלה, אף על פי כן יש עדיין קבוצות שמחזיקות בדעה ובשיטת הקומוניזם ולמה? אומר הרב כיון שישנו גרעין של אמת בתפישת העולם הקומוניסטי שדוגל בשיוויון שזה

פרשת תרומה - והיה המשכן אחד למרות ריבוי המרכיבים, המשכן הוא אחד הרב יעקב דרעי תשע"ט

ריבוי הדעות בעם ישראל – שביבי אור מתורתו הגדולה של מורנו הראי"ה קוק זצ"ל שני יהודים ושלש   דעות? האם ריבוי הדעות הוא חיוני ונחוץ או שלילי ומיותר? מלחמת הדעות קיימת באומה הישראלית זה דורות רבים. המחלוקות והדעות השונות בתלמוד ובמשנה. בית שמאי ובית הלל אלו אוסרים ואילו מתירין ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. דעות תורניות ומחלוקות בחז"ל יש להם שורש אחד וחיבור לאלוקות ולכן גם הדעה שלא התקבלה להלכה הינה ונשארה לגטימית ונלמדת בבתי המדרש ויש לה מקום  בבית המדרש ובעולם ההלכה. אבל האם גם לדעות שאינן נכללות בתוך הקודש יש שורש המחבר אותן אל האלקות? ומה עמדת התורה ביחס לדעות חילוניות העומדות מיחוץ לתחום הקודש? שלוש כוחות באומה הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורות, מבאר שבכל חברה ובעם ישראל בפרט קיימים שלושה כוחות שצריכים לבא לידי ביטוי כדי ליצור חברה בריאה.   הראשון אומר הרב הוא הקודש- הדת שומרי התורה והמצוות השני הוא השאיפה ללאומיות ובלשוננו - הימין והכח השלישי הוא האנושיות והשוויון האוניברסלי והכלל עולמי ובלשוננו – השמאל .   במצב בריא זקוקה החברה לשלש הכוחות כ

פרשת בא שביבי אור מתורתו הגדולה של מרן הרב קוק זצ"ל הרב יעקב דרעי תשע"ט

                            האמונה והשכל בני ישראל במצרים עומדים בפני משבר אמונה קשה. משה רבינו חש את המצוקה וטוען שוב ושוב "והן לא יאמינו לי" איך אדם, עם אומה במצב של עבדות קשה בארץ זרה ומנוכרת איך מי יכול לעורר בקרבו את האמונה והתקוה. מילת המפתח היא סבלנות הקב"ה בכל פעם מבטיח למשה ואומר לו תמתין בסבלנות אתה תראה שבסופו של דבר פרעה יוציא וישלח את בני ישראל מהעבדות. מילת המפתח היא ס.ב.ל.נ.ו.ת . כי האמונה היא מעל השכל האמונה היא דרגה נפרדת ומהותית . נכון שעל פי השכל אין מצב שאי פעם נצא מהעבדות הזו במצרים, אנחנו כל כך שקועים במט' שערי טומאה. מבחינת השכל אבדה חלילה תקותנו אבל בדיוק כאן בנקודה הזו מתגלה כח האמונה . אומר הרב קוק זצ"ל "האמונה הפנימית היא כל כך גדולה מן השכל, עד שמי שאינו בעל שכל חופשי באמת מתדמה לו שהיא היפך מן השכל". הרב במידת האמונה עומד על היחס בין האמונה והשכל יש מי שמיחסים לשכל את שיא האינטלגנציה- כלומר מה שלא נתפש או לא מובן להם על פי שכלם, מימלא אינו יכול להיות קיים. לעומתם יש מי שמכירים בחשיבות האמונה אלא שלדעתם

פרשת וישב מה רע בקצת שקט ושלווה בעולם הזה? הרב יעקב דרעי תשע"ט

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" חז"ל מסבירים את הפסוק וישב יעקב, ש" ביקש יעקב אבינו לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף" . כלומר צדיקים, ובמיוחד יעקב אבינו שהוא בחיר האבות, לא מתאים שיחפש ויבקש שקט ושלווה בעולם הזה, ומישום כך "קפץ עליו רוגזו של יוסף" כלומר התרחש מעשה מכירת יוסף עם כל הצער והכאב שזה גרם ליעקב אבינו. ממשיך המדרש ואומר " לא דיין לצדיקים השכר שצפוי להם בעולם הבא, מבקשים הם לישב בשלווה בעולם הזה"? . הצדיקים יש להם שכר עצום והרבה שקט ושלווה בעולם הבא ולכן בעולם הזה אל להם לבקש לשבת במנוחה, אלא עליהם ללכת מחיל אל חיל ולעבור קשיים וניסיונות ומשברים בעולם הזה. השלווה היא בעולם הבא ? במבט שטחי על פירוש זה של חז"ל מתעוררות תמיהות ושאלות רבות. א. איך יעקב אבינו מלכתחילה בכלל ביקש שקט ושלווה, הרי הוא צדיק ויודע שבעולם הזה הוא עולם העבודה והשכר הוא בעולם הבא?    ב. מה רע בכך שיעקב אבינו יקבל קצת שקט ונחת ויוכל ליהנות מהנכדים והנינים שלו הרי הוא סבל מספיק מלבן ועשיו.    ג. אם אכן הצדיק לא צריך שלווה בעולם הזה אז מדוע כ

פרשת וישלח הסכם "השלום" עם עשיו ומה ניתן ללמוד ממנו לימינו הרב יעקב דרעי תשע"ט

המפגש בין עשיו ויעקב לאחר "הפסקת אש", או מה שנקרא בלשוננו היום אודנא, הוא מפגש שבמבט שטחי נראה כמרגש ומשמח ואופייני לאחים שלא ראו זה את זה במשך 20 שנה, אבל במבט עמוק יותר הדברים לגמרי הפוכים. אולי ניתן ללמוד משהו גם על המפגשים המדומים למזרח תיכון חדש בין ישראל/יעקב לבין הפלשתינים/עשיו. דורון תפילה ומלחמה נאמר בפרשה שיעקב התכונן לקראת המפגש עם עשיו בשלושה דברים, דורון, תפילה, ומלחמה אבל כשמגיע ממש ונפגש עם אחיו יעקב מופתע מיחסו "המחויך והלבבי" של עשיו אחיו "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו . " וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִשָּׁקֵ ה וּ וַיִּבְכּוּ . " יש בתורה מילים שמעליהן יש ניקוד. אחת המילים הללו היא המילה "וישקהו" חכמינו למדו וקבלו איש מיפי איש עד משה רבינו שמשמעות הניקוד היא שעשיו בעצם לא נישק את יעקב אלא להיפך נשך או יותר נכון התכוון לנשוך אותו אלא שנעשה לו נס וצווארו נהיה כשיש ושיניו נשברו ומרוב הכאב הוא בכה ולא מעוצם ההתרגשות במפגש

פרשת תולדות המעלה שבריבוי הדעות והגוונים הרב יעקב דרעי תשע"ט

      ולמה כהו עיניו של יצחק? וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי . וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי . וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי   צָיִד    וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת ארבעה פירושים למה כהו עיניו של יצחק למה כהו עיניו של יצחק ?    חז"ל נתנו כמה סיבות. הסיבה הפשוטה שהגיע לגיל זקנה שכתוב "ויהי כי זקן יצחק" . סיבה שניה סמיכות הפסוקים לעבודה זרה של נשות עשיו אז כהו עינו מעשן הקטורת שהקטירו לעבודה זרה. וסיבה שלישית שבשעה שנעקד על גבי המזבח זלגו דמעות מעיני המלאכים והדמעות זלגו ליצחק ומזה   כהו עיניו.   וסיבה רביעית כדי שיזכה יעקב בברכות שהרי כשרש"י מביא כמה פירושים על אותו ענין זה מראה שבכל אחד מהפירושים יש איזו בעיה או קושי שאי אפשר להסתפק בפירוש זה ולכן צריך פירוש נוסף ורק השילוב של

פרשת חיי שרה בחירות רבותי בחירות – הבחירה השלישית, בחירת האישה הרב יעקב דרעי תשע"ט

עוד מערכת בחירות לרשויות המקומיות מאחורינו. אחד הדברים מחממי הלב מבחינתי לחות ואני מאמין מבחינת רבים בישוב, הוא ה"קול הקורא" שפורסם ברחבי הישוב ובבתי הכנסת, קול קורא לכל ראשי הרשימות המתמודדות בגן יבנה לקיים מערכת בחירות נטולת לשון הרע והכפשות והוצאת שם רע, ולהתמקד בהתמודדות הבריאה בהצגת הטוב שבי ולא בהמצאת השלילה על הזולת. עצם החתימה של כל ראשי הרשימות על קול הקורא, דבר שהוא חידוש לדעתי ברשויות. ישנו ישוב בצפון בסדר גודל של ישובינו ששם הדברים כל כך הפוכים בה כל המערכה היתה על ידי הצגת הצד האחר במלא כיעורו ובשימוש באלימות ודרכי רמיה כאילו שלא התבגרנו ולא עברו כבר 70 שנות חיים במדינה.   אז ברוך ה' זכינו אשרינו. איך בוחרים אישה בפרשת השבוע היא פרשת הבחירה השלישית בתורה. בחירת האישה הראויה ליצחק. הבחירות הקודמות היו בחירת הבל והעדפתו על פני קין. והבחירה השניה בחירת המקום בין לוט ואברהם, לוט בוחר בסדום. אליעזר בפרשתינו עומד בפני משימה קשה. עליו לבחור בין נשים רבות בחרן, את האישה האחת הראויה והמתאימה ליצחק ולצורך כך משתמש אליעזר בכלים העומדים לרשותו והם א. ברכת אברהם