פרשת וישב מה רע בקצת שקט ושלווה בעולם הזה? הרב יעקב דרעי תשע"ט

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" חז"ל מסבירים את הפסוק וישב יעקב, ש"ביקש יעקב אבינו לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף" . כלומר צדיקים, ובמיוחד יעקב אבינו שהוא בחיר האבות, לא מתאים שיחפש ויבקש שקט ושלווה בעולם הזה, ומישום כך "קפץ עליו רוגזו של יוסף" כלומר התרחש מעשה מכירת יוסף עם כל הצער והכאב שזה גרם ליעקב אבינו. ממשיך המדרש ואומר "לא דיין לצדיקים השכר שצפוי להם בעולם הבא, מבקשים הם לישב בשלווה בעולם הזה"?. הצדיקים יש להם שכר עצום והרבה שקט ושלווה בעולם הבא ולכן בעולם הזה אל להם לבקש לשבת במנוחה, אלא עליהם ללכת מחיל אל חיל ולעבור קשיים וניסיונות ומשברים בעולם הזה.

השלווה היא בעולם הבא ?

במבט שטחי על פירוש זה של חז"ל מתעוררות תמיהות ושאלות רבות. א. איך יעקב אבינו מלכתחילה בכלל ביקש שקט ושלווה, הרי הוא צדיק ויודע שבעולם הזה הוא עולם העבודה והשכר הוא בעולם הבא?   ב. מה רע בכך שיעקב אבינו יקבל קצת שקט ונחת ויוכל ליהנות מהנכדים והנינים שלו הרי הוא סבל מספיק מלבן ועשיו.   ג. אם אכן הצדיק לא צריך שלווה בעולם הזה אז מדוע כשירד למצרים אל יוסף (בפרשת ויחי) כתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" ומסבירים חז"ל שבשנים אילו הוא חי בנחת ובשלווה ? 

יעקב אבינו ביקש שלווה רוחנית

מסתבר שהמדרש לא ניתן להבנה באופן שטחי אלא יש להתבונן בו לעומק. השלווה שיעקב ביקש היא לא שלווה פיזית כאדם שמגיע לגיל הפנסיה ומצפה לשבת במנוחה ולחיות את חייו בנחת. יעקב הוא אכן בחיר האבות ועל האבות ובמיוחד על יעקב נאמר שהוא המרכבה לקב"ה כלומר כמו שהמרכבה בטלה לגמרי לרוכב ואין לה שום רצון מעצמה, כך האבות ויעקב אבינו היה מרכבה לבורא כל מעשיו וחייו היו למען קיום רצון ה' בעולם, עד כדי כך שהאיברים הגשמיים שלהם היו עושים מעצמם את רצון ה'.  לכן השלווה שביקש יעקב הייתה שלווה רוחנית שיתאפשר לו לבצע את עבודתו ושליחותו בעולם במנוחה. כמו אדם שמאוד רוצה ללמוד תורה ומבקש שלווה כדי להיות פנוי ללימוד התורה בעמקות ובהתמדה. על כך נאמר לו "לא דיין לצדיקים השלווה בעולם הבא "   כלומר בעולם הזה העבודה לא מתבצעת על ידי שלווה אלא הניסיונות והמשברים הם חלק בלתי נמנע מהצורך לבצע את העבודה והשליחות הנדרשת. ובמקרה של יעקב – ירידת יוסף למצרים הייתה כדי לגרום לירידת יעקב ובניו למצרים ושם במצרים להיות עבדים ולהיות כור ההיתוך ליצירת עם ישראל שיצא ממצרים ויקבל את התורה ויכנס לארץ ישראל.

כל אחד עובר ניסיונות ומשברים

המסר בפרשת לכל אחד ואחת ולכל יהודי שהוא בבחינת יעקב ויש לדעת שהמשברים והניסיונות בעולם הזה אינם איזשהו אירוע שולי מרגיז ומעצבן שחבל שהתרחש ואני צריך לחשוב איך להבא לא יקרה, אלא הניסיונות והמשברים הינם חלק מעבודת ה' של יהודי להתגבר עליהם ולהפוך אותם למנוף לצמיחה להפוך את המשבר למבשר (שין שמאלית) לבשורה לעליית מדריגה. היציאה לפנסיה לא תהיה האפשרות לאדם לשבת בקרן רחוב ולבלות את זמנו במשחקי ששבש וקלפים חלילה אלא המשך עבודת ה' שכל זמן שהנר (הנשמה) דולק אפשר עדיין לתקן. זהו גם המסר מחג החנוכה הקרב ובא. יהודי אל לו להירתע מגודל ועוצמה פיזיים, עליו לדעת שהעוצמה והכח הרוחניים בהם ניחן כל יהודי, ניתן באמצעותם להתגבר על צרה ומכשול ולהתעלות על ידם ובאמצעותם.