פרשת עקב - הדתה – למה יש המפחדים כל כך מחינוך לזיקה וקשר למסורת ישראל

התשובה אולי בפרשתנו וגם על הצרעה שאולי בה טמון סוד הנשק הסודי

אחד הביטויים הנפוצים והנשמעים ביותר בשיח התקשורתי בעת האחרונה הוא הביטוי "הדתה". המתאר (כך אני בכל אופן מפרש אותו) הרצון של מיעוט צעקני בחברה הישראלית המשתמש בביטוי או בססמא שוב ושוב עד שהיא חודרת בלבבות ואז כבר נעלמת החשיבה וההסברה והיכולת להתבונן באמת בדברים.

השוויון והחופש נעצרים כשמדובר ביהדות

ישנו לצערנו עדיין מיעוט בעם ישראל שרוממות השוויון כביכול בגרונו, השוויון והחופש לבחור בין מה שטוב ומתאים לך או לא מתאים וטוב, אבל רק כשזה מתאים למושגי הטוב והמתאים שלהם. אבל חרב פיפיות בידם כשהדבר נוגע לתחום היהדות והדת, אז נעלם השוויון והבחירה החופשית, היהדות מחוץ למשחק. כל מה שקשור לזיקה ליהדות נקרא מעכשיו "הדתה", שפירושה, דתיים עליך ישראל, הזהרו אוי ואבוי מה הולך לקרות כאן, הדת עלולה חלילה להתפשט ולחדור לליבות החיילים בצה"ל אוי ואבוי שומו שמים. ישנו אדם הממונה מטעם, שכל תפקידו הוא לזהות איפה ה"הדתה" חורגת מתחום המותר והסביר וכשזה קורה, הוא מיד זועק זעקת שבר ומפעיל את כל התותחים מול הרמטכ"ל והגורמים הרלוונטיים האחרים כדי להעמיד אותם על "הסכנה" לחיילי צה"ל מהדתיים ההולכים ומשתלטים על חיי ונשמות החיילים כשמאפשרים להם בין פעילויות החינוך והאימון בצה"ל, גם חינוך ואימון לקשר וזיקה למסורת היהודית ולערכי היסוד של היהדות.

הנשק הסודי - הצרעה

בין האזהרות שמזהיר משה את עם ישראל בפרשתנו הוא לא לפחד מאומות העולם המאיימות ומפחידות את עם ישראל. עלינו לזכור אומר משה פרק (פרק ז' פסוקים יח'-כ') את אשר עשה ה' לפרעה ולכל מצרים את הניסים הגדולים היד החזקה והזרוע הנטויה, כן יעשה ה' גם לאויבים שלנו היום אשר אנחנו יראים מהם. ומוסיף משה דבר מעניין נוסף אומר משה "וגם את הצרעה ישלח ה' אלוקיך בם עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך". ישנו "נשק" סודי נוסף שמגלה משה לעם ישראל ואומר להם ישנו נשק סודי וגם אותו יפעיל הקב"ה אם יהיה צורך. ומהו "הנשק הסודי"? הצרעה. מסביר רש"י "מין שרץ העוף שהייתה זורקת בהם מרה ומסרסתם ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרים שם" . אלה מבין הגויים שהסתתרו והציקו לעם ישראל ממקום המסתור שלהם, ה"טיפול" בהם היה באמצעות הצרעה, הצרעה לא צריכה להגיע עד הקרבן ולנשוך אותו אלא מספיק שהיא מרחוק יורקת אליו את הארס שלה, הצרעה לא הייתה ממיתה אותם אלא מסרסת אותם ומסמאה את עיניהם והופכת אותם לעוורים. אני מבקש לפרש את הכוונה במילים לגבי האויבים הנסתרים לא במובן של מסתתר אלא ישנו אויב שהוא הגרוע והמסוכן ביותר והוא האויב הנסתר, זה שמראה כלפי חוץ כוונות אמתיות וטהורות אבל בנסתר חבויות כוונות הרות אסון.

הצועקים הדתה, הדתה, על כל דבר שריח יהדות נודף ממנו, הם האויבים הנסתרים

כאילו לדעתי הם "אנשי" "דת ההדתה". הם באים כביכול בשם הדמוקרטיה ומניעת "כפיה" דתית והחופש לבחור כביכול בשם הליברליזם והפתיחות והמודרנה, אבל בעצם כוונתם האמתית היא להשכיחם מתורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. הכוונה האמתית היא הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, ולא מדינה יהודית. הם לא מבינים שלא ככל העמים, ישראל. בעם ישראל, הדת היא מהות האומה "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". בעם ישראל, ניתוק והפרדת הדת מהמדינה כמוה כהפרדת תינוק מאימו. מדוע כשמרצה מדבר בפני חיילי צה"ל על תרבות האסלם בימי הביניים זה בסדר ועובר את מסך ההדתה וכן שירים ומרשים של צבאות עולם או על הקשר של הנצרות והאסלאם לירושלים ועוד זה בסדר? אבל להרצות על הקשר והזיקה של עמינו לבית המקדש והסיבות לחורבנו פעם ראשונה ושניה, זו הדתה, כפיה דתית?

איזהו סם החיים, היא התורה

הדרך להילחם באותם כוחות המסתירים את כוונותיהם האמתיות היא באמצעות "הצרעה" הקב"ה נותן לנו נשק סודי והוא האמצעי לסרס אותם (במובן של להפוך אותם ללא רלוונטיים) ולעוור את עיניהם (במובן של לסמא את עיני הרוע ולפקוח את עיניהם לטוב) וזאת על ידי סם מיוחד שהוא סם החיים איזהו סם החיים הוא התורה הקדושה. להראות להם את פסוקי התורה בפרשתנו המלמדים מהו הנשק האמתית שבאמצעותו ניתן להתגבר על אויבנו, הוא האמונה והביטחון בבורא עולם והזיקה והקשר למסורת ישראל סבא בקרב כל העם וחיילי צה"ל היקרים בפרט.