פרשת קרח טרור העפיפונים – חלק ב שנת תשע"ח

ומה החמס לא לומדים מקרח ועדתו ?

התורה אינה רק ספר חוקים והוראות אלא היא גם ספר תכנית בריאת העולם וקיומו, ולכן כל דבר המתרחש בעולמינו, רמוז בתורה ואחת השיטות היא שיטת הצופן בתורה. וטרור העפיפונים אכן רמוז ומוצפן בתורה בפרשת תולדות בה מסופר על המאבק בין הפלישתים (הפלשתינאים) המקנאים בהצלחתו של יצחק אבינו וכך מסופר בפרשה על יצחק אבינו נאמר "וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה, וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים". יצחק חופר בארות מים ומגדל ומצליח להפריח את השממה עד כדי ריווחים פי מאה "וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

יצחק בונה וחופר והם הורסים וסותמים

הדבר כמובן לצנינים בעיני הפלשתים ולכן "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר." הפלשתים לא יכולים להכיל את הצלחתו ולכן "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד." יצחק אכן הולך משם לנחל גרר וגם שם ממשיך לחפור בארות ומוצא מים ושוב מפריח את השממה ומצליח וגם שם הפלשתים רבים עם יצחק ומתעסקים איתו והוא אינו מתייאש וממשיך למקום אחר וחופר גם שם באר שעליה לא רבו איתו ויקרא שמה רחובות.

אנו בונים וזורעים ומפריחים(את השממה) והם הורסים ותולשים ומפריחים(עפיפוני תבערה)

בתוך הפרשה המופלאה הזו שמיקום ההתרחשויות נחל גרר וארץ פלשת, הוא בדיוק האזור בו מתרחש היום טרור העפיפונים ובחקר צופן התורה בתוך הפרשה מוצפנת המילה עפיפונים וגם המילים שדה ואש והשנה תשע"ח המופיעה בצופן בשם תשכנ"ח, האותיות כ, נ, בגימטריא ע' שבעים. בעוד אנו זרעו של יצחק עוסקים בבניה, בחיים, בעיבוד האדמה והפרחת השממה, הם הפלשתינאים ממשיכי דרכם של הפלשתים, שורפים עוקרים מחריבים. הרי הם בעזה סובלים מאותו טרור שהרי השרפות פוגעים גם בהם, בני עמם סובלים חרפת רעב ומה שמוביל אותם הוא הפתגם "גם לי גם לך לא יהיה" לא אכפת לי לסבול אבל שגם אתה תסבול.

הדרך להכרעת החמס היא ללמוד מה עשה יצחק אבינו ולהמשיך בדרכו

הדרך להתמודדות מול טרור זה היא כדרכו של יצחק אבינו. להכריע את החמס וההכרעה לאו דווקא על ידי מלחמה וכניסה לעזה אלא פשוט יותר, הם שורפים ואנו מכבים וזורעים מחדש. הם סותמים והורסים את מקורות הפרנסה ואני נשוב ונבנה וניתן חיים הם עושים שחור בעיניים ואנחנו נחזיר את הלבן הם ישנאו ויריבו ויתעסקו בדמיונות השוא שלהם ואנו נרחיב ונבנה עד ש" וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ." יגיע היום שהם פשוט לא יריבו יותר וייעלמו כפי שנעלמו הפלשתים הקדמונים.

החמס לא למדו מקרח שהקנאה שלהם היא שתביא להיעלמותם

הקנאה ורדיפת הכבוד של קרח ועדתו היו הם בעצמם הגורם לנפילתו והעלמתו מן העולם. הקנאה מונעת מהאדם להכיל את הצלחתו של האחר אף על פי שאינה באה דווקא על חשבונו שהרי מה חסר לקרח הן עושר וכבוד היו לו, אלא כאב לו הכבוד שניתן למישהו אחר במקרה זה אליצפן בן עוזיאל שהתמנה בדבר ה' לנשיא שבט הלוי. חוסר היכולת להבין שמה שקבלת ויש לך זה מה שטוב לך כי זה מאת ה' ולטובה ולכן פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ועדתו. "בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל". אותם כוחות רשע אותם מפעילים ומשתמשים בהם החמס וחבר מרעיהם הם אילו שבעצמם יפילו ויעלימו אותם מן הארץ .