פרשת חוקת -דיבורי השלום היפים של חלק מעמינו לאויבינו - טרור העפיפונים חלק ג שנת תשע"ח

או למה הם נענים בירי טילים ועפיפוני תבערה ?

פעמיים בפרשתנו ישנה בקשה מסודרת בדרכי שלום הצעה שנדמה שאדם או עם שפוי היה בהחלט נענה לה ומקבל אותה. ההצעה של משה רבינו לעבור דרך מדינות שהיו בדרכם של ישראל לארץ ישראל . הפניה הראשונה לאדום "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל" וממשיך משה לתאר את הסבל שעובר על עם ישראל ומבקש "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ   ."מלך אדום יכול רק להרוויח מכך. אבל מלך אדום מסרב. וממשיכים ישראל לבקש וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל במסילה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה. וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה." אדום מסרב ועם ישראל עוזבים אותו וממשיכים בדרכם.                     סיחון מלך האמורי גם מסרב, מעניין למה ?
המקרה השני בהמשך הפרשה "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר." הפעם ישראל (לא משה) שולחים שליחים עם בקשה דומה והפעם לסיחון מלך האמורי "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גבולךָ." וכאן שוב סירוב מוחלט "וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ ויאסוף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל." אבל בניגוד לאדום, כאן ישראל מענישים את סיחון מלך האמורי "וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב "

אדום מסרבים סתם משנאה והאמורי מסיבה מעניינת ומפתיעה

בשני המקרים ישראל מציעים לקנות מים ואוכל למרות שהייתה להם באר מים משלהם לשתייה והמן לאכילה, בכל זאת למדו חכמים מכאן שהבא לשבת במסעדה או בית קפה ואפילו רק לנוח ויש לו אוכל ושתיה משלו, עליו לקנות משהו כוס קפה עוגה וכדומה כדי ליהנות את בעל בית הקפה. והשאלה היא למה סרבו אדום והאמורי להרשות לבני ישראל לעבור דרך ארצם?  חז"ל מביאים שתי סיבות שונות לכל אחד מהעמים. לגבי הסירוב של אדום זה פשוט נובע משנאה שהרי אדום מזרעו של עשיו והרי עשיו התברך "על חרבך תחיה" לכן אמר מלך אדום לישראל זו הברכה והציווי שלי וביחס אליכם בני יעקב רק החרב מדברת. ולגבי סיחון מלך האמורי הוא ישב על הגבול בכניסה לארץ ישראל וכל עמי הארץ  מעלים לו מיסים כדי שיגן וישמור עליהם מפני עם ישראל הבאים לירש את הארץ. אמר סיחון כל עצמי איני יושב כאן אלא לשומרם מפניכם ואתם אומרים כך? מיד יצא לקראתם למלחמה.

מחבלי החמס והג'יהד בעזה למיניהם הם האמוריים של ימינו

אני רוצה מיתוך תשובתו של סיחון לישראל להסיק מסקנה שלדעתי יכולה ללמד אותנו הרבה ביחס לאדומים והאמוריים של ימינו תושבי רצועת עזה ומחבלי החמס והקריאה או המחשבה של חלק מאתנו על הצורך להשיג שלום איתם. הרי לקריאות שלנו לחמס לשלום ופשרה כביכול הוא הרי "למד" מסיחון מלך האמורי. והחמס בעצם אומר לנו יש מטרה לערבים ולאסלם בכל העולם למנוע מאתנו להקים כאן את מדינתנו ולהביא לגאולת ישראל וגאולת עולם והדרך שלהם למנוע זאת הוא דרכינו החמס והפתח בעזה וביו"ש. הרי כל הישיבה שלנו כאן בעזה היא בשליחותם והם מעלים לנו מיסים בצורת העברות כספים במאות מיליוני דולרים מידי שנה וכל עצמינו שאנו יושבים כאן היא לשומרם מפניכם, (כדי שלא תצליחו במפעל הגאולה שלכם היה לא תהיה) ואתם אומרים לנו כך? עשו שלום? מיד ויוצאים לקראת ישראל במלחמות והתקפות רצחניות וירי טילים ועפיפוני אש.  לכן לכל בעלי הדמיון וההזיות שבינינו נא לגשת לפרשתנו פרק כא' פסוקים כג'-כה' ושם ללמוד כיצד להכניע את אויבנו זרעם של אדום ואמורי "ויכהו ישראל לפי חרב וירש את ארצו", יש לשוב במהרה לעזה לכבשה וליישב את גוש קטיף ולהקים בכל שטח הרצועה עוד כמה גוש קטיף במהרה אמן  .