הסבר נפלא על מהותו של החג והקשר לבית המקדש וגאולת המשיח - משמעות המילים "ביום הראשון" פעמיים בפרשיית המועדים

הרב יעקב דרעי 

                       להבין מאמר חסידות - כל אחד יכול בס"ד

                הסבר נפלא לקשר בין חג הסוכות ובית המקדש ושמו של משיח 
                         ליקוטי שיחות – חג הסוכות כרך יט'             
                 דבר מלכות סוכות תשע"ט

בפרשת המועדות בויקרא פרשת אמור מופיע פעמיים הזמן "ביום הראשון"

פעם אחת בהקשר להימנעות מעשיית מלאכה ביום טוב "ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו"

ופעם אחת בהקשר לנטילת ארבעת המינים וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אלוקיכם שִׁבְעַת יָמִים.

הגמרא במסכת פסחים (דף ה' עמוד א')  אומרת שבזכות השביתה ממלאכה במועד שנאמר בה "ראשון" זוכים לבית המקדש שגם נקרא ראשון שנאמר "כסא כבוד מרום מראשון מקום קדשנו" (ירמיה יז, יב)   ובזכות נטילת לולב שגם בה נאמר ראשון זוכים לשמו של משיח שנקרא ראשון שנאמר "ראשון לציון הינה הינם ולירושלים מבשר אתן" (ישעיה מא', כז)

השאלות:

1.       מה המיוחד בשביתה ממלאכה ביום טוב שזוכים בה לבית המקדש

2.       למה נטילת לולב ולא השמחה עצמה בחג היא המביאה לשמו של משיח?

3.       האם יש קשר ומהו הקשר בין שביתה ממלאכה לנטילת לולב, שדווקא על ידיהם זוכים?

התשובה:

ישנו הבדל בין מצות סוכה ומצוות נטילת לולב לבין שאר המצוות הנעשות מדברים גשמיים

1.       ההבדל בין סוכה לשאר מצוות מעשיות הנעשות מדברים גשמיים

א.      כל דבר גשמי אחר שנעשית בו מצוה, החפץ נשאר כפי שהוא אלא שעכשיו נעשית בו מצוה ולכן לא נוהגים בו מנהג בזיון, לדוגמא חוטי הציצית. לעומת זאת הסוכה, חלקיה הגשמיים (הסכך, הדפנות) נעשים קדושים ואין להשתמש בהם בימי החג.

מצות הסוכה החילה על החפצים הגשמיים, קדושה.

2.       ההבדל בין נטילת לולב לשאר המצוות המעשיות הנעשות מדברים גשמיים

א.      הקשר בין מצות הלולב למינים עצמם הוא חזק ביותר דבר שאינו קיים בשאר המצוות וזאת שכל המצוות המעשיות האחרות אין ניכר בחפץ עצמו, המיוחדות שלו למצווה אלא רק לאחר שלוקחים ומכינים ממנו מצוה אז רואים שזו מצוה לעומת זאת במיני הלולב עצם הקיום שלהם בעולם מראה את שייכותם ומיוחדותם למצוות ארבעת המינים שעניינה אחדות ואלו המינים עניינם אחדות גם בצמיחה הטבעית שלהם.  הלולב שעליו כפותים.  ההדס ששלושה עלים בקן אחד.  הערבה שגדלה באחווה.  והאתרוג שדר באילנו משנה לשנה (כלומר הוא בעץ בכל עונות השנה).

לסיכום חלק זה

יש בבריאה דרגות בחפצים הגשמיים ושייכותם למצוות

א.      יש שכלל אין יכולת לקיים בהם שום מצוה (עור בהמה טמאה, קרן בהמה טמאה)

ב.      יש שניתן לקיים בהם מצוה, אך זה לא ניכר בהם אלא רק לאחר עשיית המצווה (חוטי הציצית) ואין בהם קדושה

ג.       יש שניתן לקיים בהם מצוה, וזה ניכר בהם גם לפני עשיית המצווה (ארבעת המינים) ויש בהם קדושה

ד.      יש שניתן לקיים בהם מצוה, וקביעתם למצווה מכניסה בהם קדושה (סוכה-הסכך והדפנות)

הדמיון והשוני בין סוכה וארבעת המינים -   דמיון 1

הצד השווה הוא : גם סוכה וגם לולב בולט וניכר הקשר בינם לבין המצווה יותר מאשר שאר המצוות – ארבעת המינים באחדותם, והסכך והדפנות נהיים קדושים.

ההבדל ביניהן הוא : הקשר בין הסכך והדפנות ומצוות ישיבה בסוכה היא באמצעות קיום המצווה בדבר הגשמי, ואילו הקשר בין ארבעת המינים למצות נטילת לולב הוא בגלל המעלה המיוחדת בטבעם שהם אחדותיים דבר העושה אותם ראויים למצווה.

הדמיון והשוני בין סוכה וארבעת המינים -   דמיון 2

הצד השווה

סוכה היא מעל להתחלקות לא רק כמו ביהודי אחד בין הרגל הראש והיד  אלא אחדות גדולה יותר עד כדי כך שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת, וגם ארבעת המינים האחדות בהם לא מתבטאת רק בכל מין בנפרד אלא בין כולם יחד שרק בארבעתם יחד מתקיימת המצווה המבטאת את האחדות.

הצד השונה

בסוכה מלכתחילה אין פרטים נפרדים ואילו בארבעת המינים יש התחלקות למינים שונים ופרטים שונים באותו מין עצמו, אלא שהם מתאחדים

ההבדלים בין סוכה לארבעת המינים נובע מההבדל בגילוי האלוקות שבהם

2 ההבדלים בין סוכה לארבעת המינים הן בעניין הקשר בין המצווה לדברים הגשמיים, והן בעניין האחדות שבהם- 2 ההבדלים קשורים זה בזה

ההסבר :

העולם במהותו הוא בפירוד, עלמא דפירודא ובו שולטים ההתחלקות והפירוד, קיומה של אחדות בדברים מסוימים בעולם נובעת מכך שבדברים אלו ניכרת האחדות הבאה ממקור אלוקי המתגלה בעולם.

גילוי האלוקות בעולם אפשרי בשני מובנים או בשתי אפשרויות :

א.      אחדות שמעל להתחלקות בין הפרטים (הסוכה)

ב.      התאחדות של פרטים במציאות (ארבעת המינים)  

ההבדל בין הגילוי על ידי הסוכה לזה של ארבעת המינים נובע מההבדל בגילוי האלוקות בתוכם

גילוי האלוקות שבארבעת המינים מורה על התבטלותו של העולם לאלוקות, שהרי גם לאחר שהם מאוחדים הרי הם נשארים כפרטים הלולב ההדס והערבה והאתרוג נשארים כפרטים באחדות

וגילוי האלוקות על ידי הסוכה שהיא הרי נעלית מכל התחלקות משקפת את האחדות שמעל לעולם

על פי המבואר לעיל מובן ההבדל בין סוכה וארבעת המינים לשאר המצוות הגשמית

1.       לגבי ארבעת המינים – כיון שהם משקפים את האחדות כפי שהיא נגלית בעולם ומורה על התבטלות העולם לאלוקות הקשר בין המצווה לגשמיותה הוא בולט וניכר במציאותם בעולם, בעצם מציאותם, ניכר שהם ראויים למצווה.

2.       ולעומת זאת לגבי הסוכה שמהותה גילוי האחדות כפי שהיא במקורה, לכן בהבדל בינה לבין מצוות גשמיות אחרות בולטת ומודגשת המצווה, ולכן חודרת הקדושה גם לגשמיות הסוכה לסכך והדפנות

אחדות הסוכה היא דרגת האחדות שאין בה מקום לפרטים, שהרי בחינת הריבוי היא היפוכה ומנוגדת לאחדות

והאחדות שבארבעת המינים היא האחדות האמתית כפי שהיא מבחינת עצמות הקב"ה והיא אחדות פשוטה שבה ריבוי הפרטים אינו סתירה ולהיפך הריבוי נובע דווקא מיתוך האחדות הפשוטה.

האחדות המתבטאת בארבעת המנים, נעלית יותר ויש בה יתרון מהאחדות שבסוכה

אם כן יוצא שיש שני סוגי התאחדות 1. הסוכה – התאחדות שמעל לפרטים ולכן ההתאחדות עם הגשמיות נעשית באמצעות קיום המצווה אבל היא אינה בטבעו של הדבר הגשמי (סכך, דפנות)   2. ארבעת המינים – ניכר שהגשמיות עצמה היא כלי למצווה ודווקא זה מגלה את האחדות האמתית.

בחיצוניות נראה כביכול שהתאחדות הפרטים (ד המינים) היא התבטלותם כלפי האחדות שמעל (ולא שהם בעצמם מאוחדים) ומימלא היא פחותה מהאחדות שמעל לחילוק לפרטים.  לכן כדי לשלול זאת ולגלות את הפנימיות והשורש של התאחדות הפרטים שהיא בעצם מפני שהפרטים עצמם הם אחדות המבטאת את האחדות האמתית  לכן יש צורך בכך שאחדות הפרטים (מצות ארבעת המינים) תבא בהמשך (למצות סוכה) לאחדות שמעל להתחלקות.  

מכך נובעת ההלכה שמצות לולב מן המובחר לקימה בסוכה – על ידי אחדות הפרטים המתגלים בארבעת המינים הבאה בהמשך להתאחדות שמעל לחלוקה לפרטים (הסוכה) מביאים לידי גילוי את הפנימיות ושורש של התאחדות הפרטים שהיא האחדות האמתית.

קדושת הזמן של סוכות נעלית אף מקדושת הסוכה

בכל חג (מהרגלים) נובעת קדושתו מהגילויים האלוקיים המאירים ביום זה. ואם כן בחג הסוכות שבו מאיר ענין ענני הכבוד שהם מאירים בבחינת מקיף (שהרי הם מקיפים וחופפים מעל עם ישראל)  כיצד הם חודרים לפנימיות היום והופכים אותו מיום חול ליום קדוש?

והתשובה :

כיון שגילויי האלוקות בסוכות הם נעלים מן ההתחלקות בין גשמיות לרוחניות (הסוכה) הרי היא אחדות הנעלית מהחלוקה לפרטים לכן גילויים אילו מקדשים את הזמן עצמו של החג כפי שמקדשים את גשמיות הסוכה

וכיון שהזמן של סוכות נראה בחיצוניותו כיום חול רגיל ככל השנה שלא כמו הסוכה שגם בגשמיותה היא מקיפה ובמיוחד שעשיית הסוכה חייבת להיות לשם מצות סוכה.

יוצא אם כן שהתקדשות הזמן של סוכות מגלה את גילוי האלוקות שאינו מוגבל בהבחנה בין גשמיות לרוחניות ביתר שאת מאשר קדושת גשמיות הסוכה.

גילוי הקדושה בסוכה גורם לקדושת הסכך והדפנות אבל לא מעצמם- הדבר מורה על כך שגם אחדות הסוכה מוגבל בהגבלה של אחדות שמעל להתחלקות אלא שלאחדות שמעל אין הגבלה לגבי מקום השפעתה ומשפיעה בכל מקום.

לעומת זאת האחדות שבארבעת המינים אינה נובעת מקיום המצווה אלא מעצם טבעם, כלומר הפרטים מתאחדים לא מפני שעניין האחדות שמחוץ להם, משפיע עליהם וחודר לתוכם, אלא הם עצמם אחדות וזה מגלה את האחדות האמתית.

כעת מובן הקשר בין שביתה ממלאכה וארבעת המינים לבית המקדש ושמו של משיח

משמעותו של בנין בית המקדש – שמהותו של בהמ"ק "כסא כבוד מרום ראשון" מהותו משפיעה גם על מקום מקדשנו שהוא חלק מן העולם, דבר חול, לפיכך ניתן להגיע לכך בעיקר באמצעות העניין של "ביום הראשון מקרא קודש" שביתה ממלאכה, כמו שענני הכבוד אינם משפיעים רק על עצי הסוכה והדפנות אלא גם על הזמן, שנהפך לרגל ומשבית את החול, באמצעות מקרא קודש והחדרת הקודש אל תוכו. כך גם ההשפעה על מקום המקדש באה רק מן הגילוי מלמעלה "כסא כבוד מרום ראשון" החודר אל המקום.

לעומת זאת מהותו של שמו של משיח (מנחם- הבאת הנחמה על הגלות) היא גילוי פנימיות העניין של גלות (ולא רק הגילויים שלמעלה) אלא איך שהגלות בעצמה היא שיא הטובה (כפי שארבעת המנים הם בעצמם האחדות האמתית כדלעיל) שכידוע על פי חסידות שיאמרו לעתד"ל "אודך ה' כי אנפת בי" שנודה לה' על הגלות ומה שסבלנו שיסתבר ונבין את שיא הטובה שבה.  ודבר זה והבנה זו לא תושג באמצעות מצות השמחה אלא בקשר בינה (השמחה) למצוות ארבעת המינים, המראים כיצד עניני העולם בפני עצמם הם כלים לאחדות האלוקית.