פרשת ואתחנן שנאת חינם או אהבת חינם?

אחת הסוגיות שעלו השבוע בתקשורת היא הפגנת הלהטבים לפעול לשינוי חוק הפונדקאות שעבר לאחרונה בכנסת בדרישה לאפשר גם ל"זוגות" גברים לזכות להורות על ידי הבאת ילד/ה לעולם באמצעות אם פונדקאית ובכך למנוע את ההפליה לדעתם בינם לבין היכולת של שתי נשים החיות כזוג או אפילו אישה אחת הרוצה לממש אימהות ובאמצעות החוק זה ניתן להן, אך לא לזוגות גברים. ואחת השאלות שעלתה בהקשר לקיום ההפגנה עסקה בתזמון וקיום ההפגנה דווקא ביום תשעה באב. היו שצידדו ואדרבא התאים להם התאריך היום והמועד דווקא בתשעה באב כיום צום על החורבן שנבע משנאת חינם לבא דווקא ביום זה ולזעוק על שנאת החינם כלפיהם בכך שמונעים מהם "זכות בסיסית" להורות.  והיו שקראו לא לקיים את ההפגנה ביום תשעה באב שהרי זהו יום שבו עלינו להתאחד בצום על הגלות וחורבן בית המקדש ולא להגביר את השסע באמצעות הפגנות ומחאות.

האם כסדום היינו, לעמורה דמינו?

ואותי מעסיקה השאלה שהיא לדעתי שאלת היסוד, והיא איך החברה היהודית במדינת ישראל מגיעה במאה העשרים ואחת עוסקת באופן אינטנסיבי כל כך בדברים שכל כך מנוגדים לטבע האנושי, מה התגלה היום שלא היה ידוע לפני מאות ואלפי שנים בתרבות האנושית מאז כתבה התורה בפרשת בראשית "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". אעשה לו עזר כנגדו הוא בראש וראשונה ביכולת ובאפשרות לייסד ולהקים משפחה שזה לא ניתן כשאדם הוא לבדו אלא דווקא על ידי האישה שהיא העזר כנגדו. רק כשמבינים באמת את משמעות הביטוי "משפחה", ניתן באמת להבין למה זה לא טבעי לגדל ילדים באופן אחר. האם משפחה זהו רק מסגרת לגידול ילדים? לדאוג להם למאכל משתה וביגוד ובבא היום לחתן אותם ולראות צאצאים מהם ולרוות נחת? אם זו תפישת המשפחה אכן ניתן לגדל בכל מסגרת שתהיה ובלבד שיקוימו התנאים לכך ולא תהיה בעיה שאישה תגדל לבד ילדים וגבר לבד או זוגות גברים או נשים ובעצם כל מי שירצה בכך למה יגרע חלקם? ישנה טענה שהרי במדינות העולם העניין רווח ומקובל ורק במדינת ישראל עדיין אנו "מפגרים" מאחור.

לא ככל העמים, ישראל. נקודה.

יש לומר באופן הברור ביותר "לא ככל העמים, ישראל". ננסה לברוח ולהתחמק מכך, לא יעזור. בין אם כולם יכירו בכך או לא יכירו בכך. זו עובדה ולא ניתן לשנותה ולא מה שמקובל ו"מתקדם" באומות העולם מתאים ונכון לנו היהודים. והיסוד השני הוא המשפחה. משפחה היא הרבה מעבר למסגרת לגידול ילדים. הרבה לא רק בכמות אלא בעיקר ויותר באיכות. משפחה היא התא היסודי הבסיסי בגוף השלם הנקרא עם ישראל. משפחה אינה רק בית גידול לילדים וסיפוק חוויית הורות למבוגר. המשפחה היא אבן היסוד של היכולת של עם ישראל כאומה לפעול בעולם ולבצע את שליחותו עלי אדמות כאשר הילדים חווים בכל רגע ורגע ובכל יום ויום את התכנים והרשמים המיוחדים מהאימא ואת אילו של האבא שביחד מרכיבים את התבנית הנפשית ההולמת והמתאימה לאיש הישראלי.

"עם קדוש אתה לה' אלוקיך"

הפסוק בפרשתנו "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אלוקיך בְּךָ בָּחַר ה' אלוקיך לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה .לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים." נותן לנו את ההסתכלות הנכונה והאמתית בלי להצטעצע ולהשתעשע במליצות נבובות. א. "כי עם קדוש אתה", אנחנו לא ככל העמים, אנחנו קדושים.   ב. "בך בחר ה' להיות לו לעם סגולה"- יש לנו אחריות ומחויבות כלפי הבריאה כולה, לשמר את הטבע האלוהי שבו רצה וברא בורא עולם. והבחירה הזו בנו אינה מכיוון שאנו הרבים החזקים והעשירים באומות, להיפך "כי אתם המעט מכל העמים" אלא, "מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם.